מודעות עצמית גבוהה חגי סלע
המסע אל מודעות עצמית גבוהה יותר
החיפוש אחר חיים אחרים בתוך מציאות של בלבלול ורעש.
חזרה אל עצמי וכניסה אל מודעות עצמית
התגלות לעצמי ואל מודעות עצמית גבוהה
החיים מכים בי שוב ושוב, אני מתקפל ומנסה להיכנס פנימה לברוח מהחיים לברוח מהכאב. אני קורא לעזרה ונראה שאני חי בעולם אחר בו לא מבינים אותי ולא שומעים את המילים שלי, אני מחפש אחר משמעות אחרת, סיבה לקיום שלי. למה החיים האלה? למה אני כאן?
‘אני קם כל יום הולך לעבודה, מתחתן עושה אהבה, מביא ילדים לעולם, מגדל אותם, מזדקן ומת.
זה הכל? זה החיים? האם יש משהו מעבר?
בבית הספר הבינלאומי למודעות עצמית דיברו על להיכנס פנימה, להתבונן בעצמי.
בסדר, אני מתחיל לנסות?
אני נכנס יותר פנימה ומתחיל להתבונן. הרעש עצום, סופת חול, אני לא רואה כלום… אני ממשיך ומנסה, מתרגל מדיטציה ונשאר עם עצמי.
פטריציו פאולטי מדבר על השקט:
השקט הוא הגשר, הספינה, המאור שמדריך אותנו,
מוביל אותנו למצב הקסום והיוצא מהכלל של מי אנחנו יכולים להפוך להיות. כאשר אנחנו נכנסים אל השקט, יש לנו הזדמנות להתחיל להקשיב.
להקשיב לעצמנו.
במדיטציה אני מחפש אחר השקט, מחפש מקום בו אני מסוגל להיות. ישנו מקום כזה, אני כמעט ומרגיש אותו אבל הוא נראה לי רחוק, אני מתאמץ להישאר בפנים ולהגיע אליו. ממשיך לנסות למצוא את המקום הזה, למצוא את השקט, לפתח מודעות עצמית גבוהה יותר.
מידי פעם בין חריצי האור אשר חותכים את גרגירי החול, אני מתחיל לחוות את השקט.
אני מגלה שאני יכול להירגע, האמונה שלי מתחזקת, אני נשאר שם קשוב יותר.
ישנה מודעות עצמית גבוהה יותר, היא מתפתחת, אני מגלה דברים חדשים.
ההתפתחות של מודעות עצמית
נולדת בי הבנה חדשה על מודעות עצמית.
עכשיו יש בי שני חלקים, הסערה והחוויה. אני מכיר את היכולת שלי להירגע.
אני מצליח להעמיק יותר בחיים, אני לומד דברים חדשים, אני מעשיר את עצמי ואז זה קורה שוב – הסופה מתחזקת, נראה שלא שמתי לב לסימנים, הסופה חזקה הרבה יותר, אני מבולבל, יש בי ספקות.
האם אני אצליח?
האם אני באמת במקום הנכון?
אולי אני צריך לזוז משם?!
האם זאת מודעות עצמית?
אני מנסה שוב! אני נשאר! מחפש אחר המקום, אחר השקט.
החששות גוברות, אני מנסה להירגע.
פתאום עולים זכרונות: שיחות עם אנשים שאמרו לי שמה שאני עושה זה שטויות. אני מרגיש מזויף. אני לא בטוח בעצמי, תחושה של ריקנות ואפסות, אני מחפש מי יכול לומר לי שאני בסדר, מי יוכל לגעת ולהפסיק את הרעש בפנים ולהשקיט את הסופה.
נולדת בי הבנה שכך לא אוכל להמשיך אני חייב לחזק את עצמי. לא לתת לדברים לקרות. זוהי מודעות עצמית.
בבית ספר למודעות עצמית מדברים על התפתחות, גדילה, אבולוציה.
לשחרר את הקשרים המנטליים, להתמודד עם מרחבים גדולים יותר וליצור חיים חדשים.
ישנם קולות בתוכי, תעזוב, זה לא בשבילך, יהיה לך טוב יותר אם תלך משם.
וממקום עמוק יותר קול שמזכיר, יש אפשרות אחרת! יש מקום והוא קיים בי, תפקח את העיניים ותנסה לראות, הישאר כאן!
הקול הזה לא מבקש ממני כלום, הוא שם בתוכי מדבר איתי רגוע וניטרלי לכל מה שקורה. הוא נראה רחוק. עם זאת, כל מה שנותר לעשות הוא להישאר.
התנסיתי בכך! יכולתי להירגע, לגעת במקום שבו יש לי אפשרות אחרת.
הקולות החזקים מתחילים להתגבר ולרגע אני מאמין להם. אני כמעט ונשבר, מבקש שזה יפסק, מבקש אחר עזרה. אני מבקש חיים אחרים.
הכל נהיה מעורפל, ועכשיו זה החיים שלא בסדר, הם פגעו בי, פתאום כולם מנוכרים, אני לא רוצה לראות אף אחד, רק רוצה להסתגר.
אני שואל את עצמי שוב איך כל זה קשור למודעות עצמית?
מהדהד איתי, פנה אלינו בווצאפ ותוזמן למפגש מבוא
מודעות עצמית הגדרה חדשה
לפתע מקבלת מודעות עצמית הגדרה חדשה בתוכי. פטריציו פאולטי מדבר על זה: “במרכז הסְפֵרה אתם בלתי מנוצחים, במרכז הספרה נמצאת המודעות העצמית”. כעת בזכות ההגדרה הזו אני מחפש את המרכז כדי למצוא מודעות עצמית – הגדרה זו משנה את נקודת המבט שלי פותחת את עיניי
אני בלב הסערה, ושם אומרים לי הרגע התבונן והיה מאושר.
הפעם אני מאפשר לעצמי להתנסות, אני מתנגד לרעש ונכנע לשקט.
חוזר פנימה ונשאר עם עצמי. מחפש את המרכז.
מנסה לדבר, מנסה להביע את עצמי מבעד לרעש.
לרגע קטן אני קולט שישנם עוד אנשים בתוך הסופה, הם לא רואים אותי אבל אני מצליח לראות אותם.
לרגע הצלחתי לעבור דרך הרעש וחלקם שמעו אותי. יכולנו לדבר, הם רצו לעזור לי, הם מנסים להתקרב אלי.
אם נעבוד יחדיו זה יאפשר לי להירגע מעט.
הם עוזרים לי מגינים עלי מהחולות ואני נרגע.
ישנה הבנה שהאחרים יכולים לעזור לי, הם חלק ממני הם יכולים להיות בעלי ברית.
אבל דרוש ממני לשחרר, לא לנסות ללכת יותר אלא להישאר כאן בתוך הרעש בתוך הסופה, להישאר כאן ולמצוא את עצמי מחדש למצוא את השקט.
החיים מכים בי, כל מה שידעתי מוטל בספק, כל מה שרציתי השתנה כבר, אני מנסה להבין יותר. הראיה מעורפלת אבל אני מאמין בעצמי, אני יודע שישנה אפשרות אחרת, אני מכיר ביכולת שלי, מזהה את הכיוון.
סופת חול, אני לא רואה כלום…
אני נשאר כאן.
זה לא קורס מודעות עצמית חד פעמי, זו דרך חיים
הסיפור הזה הוא תיאור של תקופה ארוכה שבה הייתי בקושי פנימי וחיצוני עם עצמי והעסק שלי. בעזרת מפגשים, רעיונות וכלים בבית הספר הבינלאומי למודעות עצמית של פטריציו פאולטי יכולתי להתמודד עם מה שעברתי, כשאני שומר על תשומת לב למה שעובד לי בחיים ומתמודד יותר ביעילות.
התהליך הזה לא קרה דרך קורס מודעות עצמית אחד או שניים, זה מסע של כמה שנים. גם עכשיו לאחר משברים רבים אני הולך בדרך ומגלה את עצמי עוד ועוד ומגלה את השקט יותר.
אלו רגעים שבאים והולכים, הם לא קבועים, הם מראים לי שעלי להיות גמיש, מסוגל לנוע בכל מיני דרכים, להשתמש בכל מיני כלים. כך החיים נהיים מעניינים יותר, אני מסוגל כך לראות את עצמי שוב ושוב, וכל פעם ממקום נקי יותר.
לעשות קורס מודעות עצמית נותן לך דלק אבל הוא נגמר בסופו.
התהליך בבית הספר הבינלאומי למודעות עצמית הוא מסע לחיים המורכב מרבדים רבים.
כל פעם אני מוצא דרכים נוספות לאפשר לעצמי להיות נוכח ולהכיר את עצמי באמת.
מתבונן בעצמי ורואה שיש לי שצף של מחשבות שכל אחת מהן תופסת אותי.
מתבונן ורואה גלים של רגשות, ואיך כל גל מציף את הגוף ומשנה אותי, מטלטל אותי ומעיף אותי מצד לצד.
מתבונן ורואה שהגוף שלי תפוס, מתוח ואני משתמש בו יותר מיד בחוזקה.
ככל שאני מתבונן העולם הפנימי שלי גדל, החיים שלי נהיים עשירים יותר ומעניינים יותר.
במפגשי קבוצה בבית הספר יש את האפשרות לקבל נקודות מבט חדשה מאנשים אחרים, שונים ממני.
אפשרות לקחת ולהעתיק אחרים בפרוצדורות שלהם, הקבוצה היא רגע של ארגון ומיקום מחדש.
היא מזכירה ותומכת בכיוון אליו אני מכוון. נותנת לי מראה על המיקום שלי וכמה אני נמצא ברעש או בשקט
המורה ,בבית הספר הבינלאומי למודעות עצמית, מעביר הרבה לימודים ורעיונות אשר עוזרים לי לארגן מחדש את התפיסות שיש לי על החיים. הוא נותן לי מראה
הוא גם מודל שחי לפי מה שהוא מלמד ונותן לי השראה לסובבים אותו.
כך במסע העצמי שלי אני חי את החיים שלי ובהם אני מתרגל ומתאמץ להבין וליישם תרגילים ורעיונות שקיבלתי.
אני מגיע למפגשי קבוצה מתמקם מחדש ונטען בכוחות מחודשים
מדי פעם הולך לריטריט או מפש של לימוד והעמקה ושם נטען עוד יותר ומקבל דלק חדש והעיניים שלי נפקחות לרעיונות נוספים
לפני בית הספר היו לי קשיים להתבטא, חשבתי שהדרך לעבוד היא דרווניזם שבו החזק שורד או בחיינו עכשיו, מי שצועק ומאיים הוא מחזיק בכח. הייתי צועק ומקלל, חשבתי שכולם טיפשים ואני הכי צודק ולא הייתי מסוגל לשמוע לאחרים. היום אני מסתכל וחי את החיים אחרת, אני מחפש תמיד לדבר בגובהה העיניים, להסביר ולהבהיר מה שצריך, ולשמוע מה יש לאחרים לומר ומה הצרכים שלהם, כי אני מבין שככה אני יכול ליצור לעצמי ולאחרים סביבה טובה יותר
מהדהד איתי, פנה אלינו בווצאפ ותוזמן למפגש מבוא
…………… מודעות עצמית גבוהה מדי ………….
בפעם האחרונה שחשבתי לעצמי שיש לי מודעות עצמית גובהה מדי היה כאשר הייתי בטוח שאני צודק ואחרים טועים. כשאני מסתכל לאחור בחיים שלי אני רואה שהגיעו לי הזדמנויות רבות אבל אני הייתי אטום להקשיב או לראות את זה וכך פספסתי רבות.
הישאר כאן, זה אחד הדברים המשמעותיים שפטרציו פאולטי מדבר עליהם, כיוון, כאשר אני נשאר כאן אני מתבונן ורואה את הכל באותו רגע, אני יכול לעצור את רצף התהליכים שמתרחשים בתוכי, מסוגל להקשיב ולהיות עם אנשים באמת ומסוגל לקבל את עצמי וליישם את השיפור המתמיד בכל פעם.
מודעות עצמית זה מושג חמקמק, יש הרבה רעיונות על כך וכל אחד רואה את זה אחרת.
היכולת לתת מושג למודעות עצמית היא דרך ההתנסות, לכן אם את או אתה רוצה לשים את ידך ולהתנסות
הרשם בטופס ויצרו איתך קשר להזמין למפגש מבוא על בית הספר הבינלאומי למודעות עצמית